איך לחלק את תקציב הפרסום באינטרנט

איך לחלק את תקציב השיווק באינטרנט בעידן שבו כל קליק עולה כסף

אם תשאלו עשרה בעלי עסקים ישראלים איך לחלק את תקציב השיווק באינטרנט, תקבלו כנראה עשר תשובות שונות – ועוד שתיים של רו"ח והבן־דוד שמבין "ממש טוב בגוגל". לכאורה, זה רק כסף לפרסום, עוד שורה באקסל. בפועל, זו אחת ההחלטות הכי יקרות – וגם הכי רגישות – שבעל עסק או מנהל שיווק יקבלו השנה.

בשנים האחרונות, במיוחד אחרי קפיצת האונליין בקורונה, התקציב הדיגיטלי הפך מ"תוספת חמודה לסוף השנה" למנוע הצמיחה המרכזי. מי שמפזר אותו בלי מחשבה – קצת גוגל, קצת פייסבוק, "אולי נשים משהו גם בטיקטוק" – מגלה מהר מאוד שהכסף הולך, אבל התוצאות… פחות.

המטרה של הכתבה הזו היא לקחת את השאלה "איך לחלק את תקציב השיווק באינטרנט" ולהפוך אותה מתהייה ערפילית לדיון פרקטי, אנושי, כזה שמבין איך עסקים באמת עובדים כאן בישראל: עם תקציבים מוגבלים, עם לקוחות שלא תמיד קוראים דוחות, ועם הצורך לראות תוצאות "אתמול".

תקציב שיווק: הוצאה או השקעה שמאמינים בה?

השגיאה הראשונה, ואולי הישראלית ביותר, היא לראות את תקציב השיווק כ"הוצאה" קבועה. כמו חשמל. כמו שכירות. בפועל, ברגע שמסתכלים על התקציב כעל השקעה – עם ציפייה לתשואה מדידה – משהו בתפיסה משתנה. פתאום השאלה היא לא "כמה נשלם", אלא "כמה אנחנו מוכנים להשקיע כדי לקבל X לקוחות, Y הכנסות או Z נתח שוק".

פה נכנסים למשחק שני מרכיבים: האחד – האסטרטגיה, כלומר: מה אנחנו בכלל מנסים להשיג השנה. השני – התמהיל, כלומר: איך לחלק את התקציב בין הערוצים השונים כך שלא רק נרגיש שעשינו הרבה, אלא גם נראה מספרים שחורים בסוף החודש.

שלושת השכבות של הנוכחות הדיגיטלית: הבית, הרחוב והמדיה בתשלום

לפני שמגיעים לשאלה איך לחלק את תקציב השיווק באינטרנט, צריך רגע לעצור ולשאול: על מה בכלל אנחנו מוציאים את הכסף? בעולם הדיגיטלי נהוג לדבר על שלושה סוגי "מדיה" – מונחים שנשמעים קצת אמריקאיים, אבל ברגע שמתרגמים אותם למציאות ישראלית, הם דווקא מאוד פרקטיים.

מדיה בבעלות – הבית שלנו ברשת

הקטגוריה הראשונה היא Owned Media – המדיה שבבעלותנו. זה האתר שלנו, הבלוג, דף המוצרים, רשימת הדיוור, הקורסים הדיגיטליים, אפילו קבוצת פייסבוק שאנחנו מנהלים. אלה הנכסים שאנחנו לא "שוכרים" בפלטפורמה זרה.

עסק שמפנה את רוב התקציב רק למודעות ממומנות בלי להשקיע בבית שלו – אתר איטי, דף נחיתה שנראה כמו משנת 2012, בלוג שלא עודכן שנתיים – מזכיר חנות שמשקיעה בשלט חוצות ענק, אבל בפנים הניאון מרצד והמדף חצי ריק.

מדיה מרוּוחת – מה שאומרים עלינו כשאנחנו לא בחדר

הקטגוריה השנייה היא Earned Media – אזכורים בתקשורת, ביקורות גולשים, שיתופים, דירוגים בגוגל, פוסטים של לקוחות שממליצים עלינו בלי שקנינו את דעתם. זה האזור שבו "מה אחרים אומרים" הופך לנכס שיווקי.

לכאורה, אי אפשר לשלוט בזה. אבל בפועל, כשמייצרים חוויית לקוח טובה ומתקשרים אותה נכון, כשחושבים על יחסי ציבור ולא רק על מודעות, וכשמטפלים ברצינות בכל ביקורת בגוגל – אנחנו בעצם משקיעים גם במדיה הזו, רק שרובנו לא רושמים אותה בשורה המתאימה בתקציב.

מדיה בתשלום – הקליקים שמגיעים עד החיוב באשראי

השלישית – וזו שבדרך כלל גונבת את כל הבמה – היא Paid Media. כל מה שיש עליו "מודעה": קמפיינים בגוגל, פרסום בפייסבוק ובאינסטגרם, מודעות בלינקדאין, טיקטוק, רשתות תוכן, משפיענים בתשלום ועוד.

פה נמצאת לרוב מרבית השאלה: "להעלות את התקציב החודשי בגוגל?" "להעביר חלק לטיקטוק?" "להפסיק את הפייסבוק כי נראה שאין החזר?". אבל בלי שני הסוגים האחרים – Owned ו-Earned – תקציב המדיה בתשלום הופך לקיר שאנחנו ממשיכים לזרוק עליו כסף.

השורה התחתונה של שלושת העולמות

כשחושבים על איך לחלק את תקציב השיווק באינטרנט, חשוב להבין: אנחנו לא מחלקים רק בין פלטפורמות פרסום, אנחנו מחלקים בין בניית נכס, הגדלת אמון וקניית חשיפה. בתקציב מאוזן – שלושתם מקבלים מקום, גם אם המינונים שונים בין עסק לעסק.

מסע הלקוח: לא כל שקל צריך ללכת לתחתית המשפך

אחת הטעויות המוכרות בשוק הישראלי היא לשים כמעט את כל התקציב ב-"BOFU" – מודעות מכירה ישירה. "לקוח שמחפש עורך דין תאונות דרכים, תביא אותו אליי עכשיו". זה מובן, כי שם הכוונה הכי גבוהה. אבל אם לא נשקיע גם בשלבים המוקדמים, המשפך פשוט יתייבש.

TOFU, MOFU, BOFU – בגרסה ידידותית ולא אקדמית

מבלי להיגרר למודלים אקדמיים, כדאי להחזיק בראש שלושה שלבים פשוטים:

TOFU – השלב שבו הלקוח בכלל לא יודע מי אתם

הלקוח מרגיש כאב או צורך, אבל עדיין לא מחפש אתכם בשם. הוא מקליד שאלות כלליות בגוגל, צורך תוכן בטיקטוק, רואה סרטון ביוטיוב. כאן לא מוכרים. כאן מסבירים, מלמדים, מצחיקים, נותנים ערך. כשמישהו מחפש "איך לחלק את תקציב השיווק באינטרנט לעסק קטן" – זה TOFU קלאסי.

MOFU – השלב שבו בוחנים אתכם לעומת אחרים

כאן הלקוח כבר יודע שיש פתרון, והוא בודק מי נראה לו הכי רציני. הוא קורא סיפורי לקוחות, מוריד מדריך, נרשם לוובינר, משווה חבילות. זה השלב של הדוגמאות, ההסברים המעמיקים, ה"מאחורי הקלעים" של המוצר או השירות.

BOFU – הרגע שבו צריך פשוט להקל עליו להגיד "כן"

פה נכנסים לפעולה דפי נחיתה, הצעות מחיר, תקופת ניסיון, שיחה עם נציג, קוד קופון. בשלב הזה כמעט כל שקל שנשקיע ייראה היטב בדוחות – ולכן קל מאוד להיסחף ולהאמין שרק פה צריך להשקיע.

בפועל, תקציב בריא דואג לשלושת השלבים. אם כל התקציב ילך לפרפורמנס ב-BOFU, תקבלו תוצאות חביבות בטווח הקצר – אבל בעוד חצי שנה תגלו שאין גל חדש של לקוחות שמתבשל. לעומת זאת, אם תשקיעו רק בתוכן תדמיתי ב-TOFU, תבנו מותג יפה, אבל תקשו לראות כסף בבנק.

איך מחשבים בכלל את גובה התקציב לפני שמחלקים אותו?

לפני ששואלים איך לחלק, צריך לדעת מה מחלקים. כאן יש שתי גישות עיקריות, שנפגשות בערך באמצע אצל רוב העסקים.

גישה ראשונה: אחוז מהמחזור – השיטה הקלאסית

הגישה המוכרת היא להחליט ש-X אחוז מהמחזור הולך לשיווק. עסקי B2B מסורתיים נעים לרוב סביב 3-5%, עסקי B2C אגרסיביים יותר יכולים להגיע ל-8-12%, וסטארטאפים או עסקים בצמיחה מהירה לפעמים עולים גם ל-20% ויותר – בעיקר בשנים הראשונות.

זה לא מדע מדויק, אבל זו נקודת פתיחה טובה, במיוחד לעסקים שלא יודעים עדיין למדוד לעומק. זה גם שיח שעובר טוב מול הנהלת חשבונות: "השנה אנחנו משקיעים 8% מהמחזור בשיווק דיגיטלי".

גישה שנייה: להתחיל מהיעד ולעבוד אחורה

גישה מעט יותר מתקדמת – אבל הרבה יותר שקופה – היא לבחור יעד ולבנות ממנו את התקציב. נניח שאתם רוצים 200 לקוחות חדשים בשנה. אם אתם יודעים שהעלות הממוצעת להביא לקוח (CAC) היא בערך 600 ₪, אז אפשר להגיד ביושר שצריך בערך 120,000 ₪ בשנה כדי לעמוד ביעד. זו כבר שיחה אחרת לגמרי.

כמובן, זה דורש היסטוריית נתונים מינימלית, או לפחות הערכה שמבוססת על ניסיון – שלכם או של מישהו שמלווה אתכם. אבל ברגע שהמספר הזה קיים, קל הרבה יותר להחליט איך לחלק את תקציב השיווק באינטרנט בין הערוצים השונים, מתוך ידיעה מה אמור לצאת בצד השני.

ומה עם עסקים ישראליים בתחילת הדרך?

עסק חדש, בלי הרבה נתונים ועם תזרים רגיש, נמצא בדילמה. מצד אחד, חייבים להשקיע כדי שיכירו אתכם. מצד שני, קשה להתחייב למספר קבוע. בפועל, הרבה עסקים קטנים בישראל מתחילים עם סכום חודשי שהם "מרשים לעצמם" – נניח 3,000-8,000 ₪ בחודש – ואז מחפשים למי לתת אותו: לגוגל? לפייסבוק? לסוכנות?

הטיפ החשוב פה: גם אם מתחילים מסכום שרירותי, שווה מהר מאוד לתרגם אותו ליעדים. "אוקיי, אם אני מוציא 5,000 ₪ בחודש – כמה לידים אני צריך לקבל כדי שזה ישתלם? וכמה מהלידים האלה צריכים להפוך ללקוחות?". זה השלב שבו התקציב מפסיק להיות "סכום נוח" והופך להיות כלי עסקי.

איך לחלק את תקציב השיווק באינטרנט בין הערוצים – בלי ללכת לאיבוד

עכשיו מגיע החלק שרוב האנשים מדלגים אליו ישר: החלוקה עצמה. כמה לגוגל, כמה לפייסבוק, מה לתת ל-SEO, כמה להשאיר לתוכן, ומה עם אימייל? אין תשובה אחת, אבל יש עקרונות שעוזרים לבנות תמהיל שפוי – ולא כזה שנולד מפגישה אקראית עם נציג מכירות של פלטפורמה מסוימת.

SEO ותוכן – ההשקעה שמתבשלת לאט אבל מחזיקה שנים

קידום אתרים אורגני (SEO) ושיווק באמצעות תוכן הם הליבה של בניית נכס דיגיטלי. זה לא ערוץ "מגניב", זה תשתית. תוכן שעונה על שאלות כמו "איך לחלק את תקציב השיווק באינטרנט לעסקי B2B" או "כמה להשקיע בגוגל לעומת פייסבוק" ממשיך להביא תנועה גם שנה אחרי שנכתב.

לרוב, העסקת חברת SEO ותוכן בישראל תעלה כמה אלפי שקלים בחודש. זה לא כסף שרואים ממנו תשואה "מחר בבוקר", אבל ברגע שזה מתחיל לעבוד, כל תקציב המדיה בתשלום נראה אחרת – כי אתם לא תלויים רק במודעות.

פרסום ממומן בגוגל – תפיסת ביקוש ברגע הנכון

גוגל אדס הוא הערוץ שבו הלקוח אומר לכם כמעט במפורש מה הוא רוצה. "ביטוח רכב זול", "ייעוץ משכנתא מומלץ", "קידום אתרים לעסקים קטנים". פה נמצאים הכספים הגדולים של הרבה עסקים, ובצדק.

אם רוב הלקוחות שלכם מגיעים מחיפוש, לא מפתיע שחלק משמעותי מהתקציב ילך לפה. אבל חשוב לזכור: אם כל מה שאתם עושים זה לשפוך כסף על מילות מפתח תחרותיות, בלי להשקיע במותג, בתוכן, ובמערכת שעומדת מאחורי הליד – תמצאו את עצמכם במרוץ חימוש על מחיר לקליק, בלי יתרון אמיתי.

פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק – בניית ביקוש, לא רק תפיסתו

פלטפורמות כמו פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק הן פחות "מנוע חיפוש" ויותר "מרחב בילוי". המשתמש הישראלי גולל, לא מחפש. המשמעות היא שחלק מהתקציב שאתם שמים שם צריך להיות מוכן "לשחק לטווח ארוך": לייצר מודעות, לבנות קהילה, לשמור על קשר.

מצד שני, בזכות טירגוט חכם ורימרקטינג, אפשר להשתמש בפלטפורמות האלה גם כדי "לסגור מעגל" עם לקוחות שכבר ביקרו באתר שלכם או הצטרפו לרשימת הדיוור. כאן נכנס לתוקף אחד המשפטים החשובים בחלוקת התקציב: לא כל שקל בפייסבוק צריך למדוד לפי "כמה מכרתי מחר בבוקר".

אימייל ושיווק אוטומטי – המקום שבו הרווח נשמר

שיווק באימייל, ניוזלטרים וסדרות אוטומציה (לידים שנכנסים לרצף מיילים, תזכורות, הצעות) הם הערוץ הכי זול לשימור לקוח קיים. ולמרות זאת, הרבה עסקים כמעט לא מקצים לו תקציב.

בפועל, אחוז קטן מהתקציב שמופנה למערכות אימייל, כתיבה וניהול אוטומציות, יכול לחסוך אלפי שקלים כל חודש בתקציב מדיה. הרי אם לקוח קיים חוזר שוב ושוב, ה-CAC הממוצע יורד, ופתאום כל חלוקת התקציב נראית אחרת.

מודל 70-20-10: חלוקה חכמה בין "עכשיו", "מחר" ו"מתישהו"

אחת המסגרות הפשוטות – אבל המועילות – לחשוב דרכה על תקציב שיווק דיגיטלי היא מודל 70-20-10. הוא לא נוקשה, אבל נותן שפה. במקום לריב אם לשים עוד 500 ₪ בפייסבוק, מסתכלים רגע על התמונה הגדולה: כמה הולך לליבה, כמה לניסוי־מבוקר, וכמה ל"הימורים" מחושבים.

70% – הדברים שכבר עובדים לכם

זה הכסף שהולך על מה שכבר הוכיח את עצמו: הקמפיינים בגוגל שמביאים לידים במחיר הגיוני, ה-SEO שרואים את התוצאות שלו באנליטיקס, הניוזלטר שמייצר מכירות כל חודש. פה לא אמורים להפתיע. פה עושים אופטימיזציה – משפרים מודעות, מחדדים מסרים, משייפים דפי נחיתה.

20% – הרחבות על הקיים ודברים שנראים מבטיחים

זה המקום לבחון קהלים חדשים בפייסבוק, להעלות סדרה חדשה של מאמרים לבלוג, לבדוק איך תתפקד קמפיין "איך לחלק את תקציב השיווק באינטרנט בין גוגל לפייסבוק" מול קמפיין כללי יותר. אזור הניסוי כאן עדיין קשור לליבה, אבל יש בו מקום לטעות.

10% – דברים שאולי יעבדו ואולי לא, אבל כדאי שנדע

אלה הכספים שמופנים לערוצים או טכנולוגיות חדשים באמת: פודקאסט, טיקטוק לעסק ששום דבר בו לא נראה "טיקטוקי", פרויקטים של AI לשיפור קמפיינים, או עבודה על חיפוש קולי שעדיין רק חלק קטן מהקהל משתמש בו.

לכאורה, אפשר לוותר על ה-10% האלה ולהרגיש "זהיר". בפועל, זה בדיוק האזור שבו נבנית היכולת שלכם לא להיתקע מאחור כשפלטפורמה משתנה או כשהקהל שלכם זולג למקום אחר.

מדידה: בלי CAC, LTV ו-ROAS – חלוקת התקציב היא ניחוש מושכל בלבד

כל הדיון על איך לחלק את תקציב השיווק באינטרנט נשען בסוף על שאלה אחת: מה עובד? שאלה פשוטה, תשובה מורכבת. אם מסתכלים רק על לייקים, חשיפות או "הרגשה שהטלפון יותר מצלצל", לא באמת אפשר לדעת.

עלות רכישת לקוח (CAC) – כמה עולה לנו כל לקוח חדש

CAC הוא מספר שלא תמיד נוח לראות, כי הוא כולל את כל ההוצאות על שיווק ומכירות בתקופה מסוימת לחלק במספר הלקוחות החדשים שקיבלנו. לא רק המדיה. גם שעות עבודה, מערכות, עמלות.

ברגע שהמספר הזה ידוע, אפשר להתחיל לשאול שאלות אמיתיות: האם הקמפיין החדש בפייסבוק מוריד את ה-CAC או דווקא מעלה אותו? האם העבודה עם המשפיען בטיקטוק הייתה יקרה מדי ביחס ללקוחות שהביא?

ערך חיי לקוח (LTV) – כמה שווה לנו כל לקוח לאורך זמן

LTV הוא החלק המנחם בסיפור. אם לקוח שנכנס דרך קמפיין גוגל מופיע שוב ושוב בקופה – בקניות חוזרות, בשדרוגים, במוצרים נלווים – אז אולי אפשר להרשות לעצמנו CAC גבוה יותר.

הפיתוי הוא להסתכל רק על המכירה הראשונה, אבל אסטרטגית התקציב האמיתית מגיעה כשמסתכלים על השנים: לקוח שמשלם 200 ₪ בחודש במשך שלוש שנים שווה הרבה יותר מחבילה חד־פעמית של 400 ₪. ועם זה צריך לעבוד כשקובעים כמה אנחנו מוכנים להשקיע בשיווק כדי להביא אותו.

ROAS – כמה הכנסות כל שקל פרסום מייצר

מדד נוסף, טקטי יותר, הוא ROAS – החזר על הוצאות פרסום. פשוט: כמה הכנסות נכנסו מקמפיין מסוים חלקי כמה הוצאנו עליו. אם הוצאנו 5,000 ₪ והכנסנו 25,000 ₪ – ROAS של 5:1. נשמע טוב.

כאן חשוב לזכור: ROAS גבוה לא תמיד אומר שהקמפיין "מנצח". אם המוצר מרוויח רק 10% מרווח גולמי, גם ROAS של 3:1 יכול להיות לא מספיק. מצד שני, במוצר דיגיטלי עם רווחיות גבוהה, אפשר להסתפק ב-ROAS צנוע יותר, כי הלקוחות חוזרים.

שאלות ותשובות: איך לחלק את תקציב השיווק באינטרנט בפועל

שאלה: יש לי תקציב קטן, נגיד 3,000–4,000 ₪ בחודש. מה עושים קודם?

תשובה: עם תקציב כזה, ההמלצה היא להתחיל צר ומדויק. לבחור ערוץ אחד מרכזי שבו הלקוחות שלכם הכי "חמים" – לרוב זה גוגל חיפוש או קמפיין לידים בפייסבוק – ולהקדיש את רוב התקציב אליו, כשחלק קטן הולך לבניית נכס (תוכן בסיסי, דף נחיתה נורמלי). במילים אחרות: לא להתפזר על גוגל, פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק יחד, אלא לבנות תשתית טובה במקום אחד, למדוד, ורק אז להתרחב.

שאלה: איך לחלק את תקציב השיווק באינטרנט בין גוגל לפייסבוק?

תשובה: זה תלוי בשאלה איפה הלקוח שלכם "מתעורר". אם הוא מחפש אתכם בשם או במילות מפתח ברורות – גוגל אמור לקבל לפחות חצי מהתקציב הממומן בהתחלה. אם מדובר במוצר חדש, קהל צעיר, או משהו שדורש בניית מודעות – פייסבוק/אינסטגרם (ואולי טיקטוק) יכולים לקחת נתח משמעותי יותר. הרבה עסקים בישראל מתחילים ב-60% גוגל, 40% פייסבוק, ואחרי חודשיים-שלושה משנים את היחס לפי ביצועים.

שאלה: מתי כדאי להתחיל להשקיע ב-SEO ותוכן?

תשובה: התשובה הלא פופולרית היא: כמה שיותר מוקדם. אבל אם התקציב באמת מוגבל, אפשר להתחיל בגרסת "מינימום חיוני": לשדרג את דפי השירות העיקריים באתר, לכתוב 3-4 מאמרים מעמיקים סביב ביטויים קריטיים כמו "איך לחלק את תקציב השיווק באינטרנט לעסק קטן" או "קידום אורגני לעסקים מקומיים", ומשם להגדיל את ההשקעה בהדרגה.

שאלה: האם יש "אחוז קסם" שחייב ללכת תמיד לניסוי?

תשובה: אין מספר קדוש, אבל אם 100% מהתקציב שלכם הולך רק למה שעבד בשנה שעברה – אתם כנראה מפספסים את מה שיעבוד בשנה הבאה. מודל 70-20-10 הוא נקודת פתיחה טובה: לפחות 10% מהתקציב להיות מוכנים "לשרוף" על בדיקת ערוצים או פורמטים חדשים. כשמשהו מהם מתחיל להראות תוצאות – הוא פשוט עובר לקבוצת ה-20% או ה-70%.

שאלה: איך לדבר על תקציב שיווק עם הנהלה או שותף סקפטי?

תשובה: במקום לדבר על "עוד 10,000 ₪ לפייסבוק", כדאי לתרגם את זה לשפה עסקית: "אנחנו משקיעים X כדי להביא Y לידים במחיר ממוצע של Z, עם יחס המרה שכבר הוכחנו בעבר". שיחה על CAC, LTV ו-ROAS נשמעת אחרת לגמרי משיחה על "קמפיין מגניב בטיקטוק".

טבלה מסכמת: עיקרי ההחלטות בחלוקת תקציב השיווק באינטרנט

הטבלה הבאה לא מחליפה אסטרטגיה, אבל עוזרת לעשות סדר בראש לפני שמחליטים איך לחלק את תקציב השיווק באינטרנט בפועל.

מבט ישראלי: ה"יהיה בסדר" מול לוח הבקרה

בישראל, הרבה מהשיווק עדיין עובד על אינסטינקטים. "זה מרגיש שעובד", "הטלפון יותר מצלצל", "ראיתי אותנו הרבה בפייסבוק החודש". התחושה הזו חשובה, אבל היא לא תחליף לדוחות.

חלוקה בריאה של תקציב השיווק באינטרנט היא שילוב בין אינטואיציה – היכרות עם השוק, הבנה של הלקוחות, תחושת בטן על מגמות – לבין מספרים. המספרים לא צריכים להיות מושלמים, לא צריך דאשבורד של תאגיד בינלאומי, אבל כדאי שיהיו לפחות שלושה דברים ברורים: כמה עולה לנו לקוח, כמה שווה לנו לקוח, ואיזה ערוצים נותנים את היחס הכי טוב בין השניים.

מחשבה אחרונה: התקציב לא חקוק באבן

אולי הדבר הכי חשוב להגיד על כל הדיון הזה הוא פשוט: תקציב שיווק הוא מסמך חי, לא הסכם שלום. מותר – ואפילו מומלץ – להזיז כסף במהלך השנה. אם קמפיין לא עובד, עוצרים. אם ערוץ חדש מפתיע בביצועים, נותנים לו עוד.

המטרה היא לא לבנות תוכנית "מושלמת" לינואר ולהתפלל שתשרוד עד דצמבר, אלא לבנות מסגרת שמאפשרת לכם להגיד בכל רגע: "אנחנו יודעים למה אנחנו משקיעים איפה שאנחנו משקיעים, ואיך זה אמור להתבטא בצמיחה העסקית שלנו."

כשמסתכלים ככה על הדברים, השאלה "איך לחלק את תקציב השיווק באינטרנט" כבר לא נשמעת מאיימת. היא הופכת לשיחה שוטפת על צמיחה, על לקוחות, על הזדמנויות – ועל היכולת של העסק שלכם להישאר רלוונטי בעולם דיגיטלי שמשתנה מהר כמעט כמו הפיד בפייסבוק.